עץ מנגו

תיאור כללי:

עץ המנגו הנו עץ סובטרופי ירוק עד שייך למשפחת האלתיים,מקורו של העץ מזרח הודו ובורה ומשם הוא התפשט לרוב

האזורים הסובטרופיים והטרופיים.  הוא יובא לישראל במחצית המאה שעברה(1931), המנגו רגיש לקרה ואוהב מאד את

אזורי האקלים החם. המנגו יכול להגיע לגובה 35-40 מטר ולקוטר גזע של 10 מטר.

עץ שלא נגזם יכול להגיע לגובה של 5 מטר בקלות יחסית לזן המנגו, מומלץ לגזום את העץ על מנת לאפשר קטיף נוח

בעונה.

תנאי גידול:

גידול המנגו הינו נוח יחסית ואינו מצריך טיפולים וריסוסים מיוחדים.

עדיף לשתול את המנגו באביב/קיץ ובאזורים חמים אף בסתיו (ברב אזורי הארץ ניתן לשתול בכל עונות השנה).  עץ המנגו צורך הרבה מים(עץ בוגר מעל ל-100 ליטר)

למנגו שורשים שיפודיים לכן השקיה בטפטפות תאפשר למים לחדור לעומק הקרקע.

כחודשיים שלפני הפריחה רצוי להמעיט השקיה על מנת לעודד פריחה אך מיד עם חנטת הפרי צריך לחזור למשטר השקיה סדיר.

הזנה ודישון:

חשוב לספק למנגו חומרי הזנה כגון קומפוסט או דשן כימי עד לחודש נובמבר

מזיקים ומחלות:

בעץ צעיר צריך להלבין את הגזע לפני הקיץ בחומר שנקרא "לובן" ע"מ למנוע פגיע בקליפת הגזע לאחר שנתיים שלוש אין בכך יותר צורך

תנאי אור וזנים:

המנגו צריך הרבה אור ולכן יש לשתול אותו באזור מואר. לשתול באזור בו האדמה עמוקה על מנת לאפשר לשורשיו להתפתח כראוי.

קיימים מספר זני מנגו. העיקרי והמפורסם שבהם הוא מנגו מיה – זן מתוק מאוד, ללא סיבים ולפיכך גם אהוב ביותר על הצרכנים. בנוסף לכך זן זה נחשב זן מבכיר המבשיל ומוכן למכירה ראשון מכל הזנים.

זנים נוספים : טומי איטקינס, קיט, קנט, פלמר, קסטורי, היידן(האדן), עומר, שלי, נועה, ואיה.

ישנם כ-35 זנים שונים של המנגו אך הללו הינם הנפוצים יותר  לכל הזנים ישנם טעם, צבע חיי מדף ומועד הבשלה שונים.